השבוע רכשתי כמה לקים חדשים (רגע אחרי שנשבעתי שאני לא קונה לק חדש במשך לפחות חודש) והחלטתי לנסות לשלב בין שניים מהם, Scandalous של רבלון (Revlon, בתמונה מימין) ו- Lincoln Park After Dark של OPI (משמאל).
My Makeup Routine
הפוסט הנוכחי היה מתוכנן להיכתב כחלק מפוסט שגרת הטיפוח שלי, אבל ראיתי שהפוסט הולך ומתארך ולא רציתי שהוא יהיה מייגע לקריאה, אז החלטתי לחלקו לשניים. אני שמחה להציג בפניכם את שגרת האיפור שלי! בניגוד לשגרת הטיפוח, רוב המוצרים פה משתנים על בסיס יומי ותלויים במצברוח שלי ('הצד של המיטה' שקמתי ממנו באותו הבוקר) וכמובן- במזג האוויר. בימים חמים מאוד, אני דואגת לשמור על איפור יחסית סולידי (מיד אפרט מה זה אומר מבחינתי), בעיקר כי אני בחורה שסובלת מחום וכשחם לי, אני לא אוהבת להיות מאופרת בכבדות. בימים נעימים יותר (או בערבים), סביר להניח שאשקיע יותר באיפור שלי, למשל בהוספת צלליות וכו'. ועם זאת, יש מוצרים שאני לא יוצאת מהבית בלעדיהם והם הפכו לשגרת האיפור היומית שלי. מדובר במוצרים למראה יומיומי (על איפור הערב שאני יוצרת אכתוב בהזדמנות בפוסט נפרד).
אז נתחיל ואספר לכם עליהם?
My Beauty Routine
אני מאוד אוהבת לקרוא בלוגים;
לאחרונה אני עוקבת בעיקר אחר בלוגים של יצירה(Craft) , אבל לא
זנחתי לרגע את "חומרי הקריאה" הקבועים שלי, הלוא הם בלוגים על איפור
וטיפוח .(Beauty) אפשר
לומר שזה הגילטי-פלז'ר שלי; אני יכולה לשבת שעות ולצפות בסרטוני הדרכה (Tutorials) על איפור מעושן או על "איך-ליצור-את-האייליינר-המושלם-בשלושה-צעדים-פשוטים"
ולא משנה כמה סרטונים אראה, תמיד אמצא עוד אחד שעדיין לא ראיתי...
שתיים מהפינות האהובות עליי הן "מה יש לי בתיק?" ו"שגרת האיפור\ הטיפוח היומית שלי"- פוסטים כאלה אף פעם לא נמאסים עליי ומספקים בין-רגע את יצר המציצנות שלי, שהוא אמנם לא גדול אך בהחלט קיים.
השבוע, כשניסיתי לחשוב על פוסט חדש לבלוג, נזכרתי בפינות האהובות עליי ואמרתי- 'רגע, למה שלא אכתוב על שגרת הטיפוח שלי?'. אז נכון, היא אמנם לא מרשימה במיוחד, אבל אני מניחה שהיא סבירה מספיק בשביל לכתוב עליה. אני יכולה רק לקוות שתהנו לקרוא את הפוסט ולהחזיק אצבעות שלא אצטייר חלילה כבחורה מלאת חשיבות עצמית. רגע של תחינה: אם אהבתן את הפוסט הנוכחי, באמת שאשמח לשמוע.
תהנו!
שתיים מהפינות האהובות עליי הן "מה יש לי בתיק?" ו"שגרת האיפור\ הטיפוח היומית שלי"- פוסטים כאלה אף פעם לא נמאסים עליי ומספקים בין-רגע את יצר המציצנות שלי, שהוא אמנם לא גדול אך בהחלט קיים.
השבוע, כשניסיתי לחשוב על פוסט חדש לבלוג, נזכרתי בפינות האהובות עליי ואמרתי- 'רגע, למה שלא אכתוב על שגרת הטיפוח שלי?'. אז נכון, היא אמנם לא מרשימה במיוחד, אבל אני מניחה שהיא סבירה מספיק בשביל לכתוב עליה. אני יכולה רק לקוות שתהנו לקרוא את הפוסט ולהחזיק אצבעות שלא אצטייר חלילה כבחורה מלאת חשיבות עצמית. רגע של תחינה: אם אהבתן את הפוסט הנוכחי, באמת שאשמח לשמוע.
תהנו!
Rainbow Inspiration / "mevashelet.com" celebration
אני מאוד אוהבת לשתף פעולה עם אנשים מתחומים שונים ולשמחתי, אני זוכה היום לשתף פעולה עם חברה טובה ובלוגרית שאני מאוד מעריכה, הלוא היא רחלי זוסימן. רחלי, מוותיקות הבלוגריות בארץ, חוגגת החודש יום-הולדת 10 לשני הבלוגים המצוינים שלה, "פשוט מבשלת" ו"עפיפונים". עשר שנים, הייתם מאמינים? לפני עשר שנים לא ידעתי בכלל מה זה בלוג!
אני בחרתי בעוגת "קשת בענן" כפוסט ההשראה שלי ומי שמכיר אותי לא יהיה מופתע מהבחירה- יש לי אובססיה קלה לקשת בענן (במיוחד כשהיא מצורפת לחד-קרן, שהוא אובססיה גדולה, חיה ובועטת כבר שנים).
בעוגת "קשת בענן" של רחלי התאהבתי ברגע שראיתי אותה בבלוג ומאז היא מתנוססת בגאון ברשימת "הקינוחים שאני חייבת לנסות להכין לפני שאמות (סביר-להניח-מעודף-סוכר)". אמנם עדיין בגדר תכנון ורחוקה מביצוע, מצאתי את עצמי חושבת על העוגה הזו לא-מעט. מה יש בה, שכל-כך מוצלח בעיניי? דבר ראשון, גורם ההפתעה. במבט ראשון, חטוף, מדובר בעוגה פשוטה במילוי קרם. אך לא! ברגע שנחתכת החתיכה הראשונה ומתגלה העושר הצבעוני שלה, אין כבר ספק שמדובר בעוגה מיוחדת (ולפי השמועות, גם טעימה מאוד!). הדבר השני, שלכד את מבטי בין-רגע, היה הצבעוניות של פנים-העוגה, שלקחה אותי למחוזות רחוקים, בהם חד-קרן, קשת צבעונית, עננים לבנים ושמחים ודובוני-אכפת-לי מתרוצצים להם בהנאה מוחלטת, צוהלים ונטולי-דאגות.
אז במיוחד לכבוד יום ההולדת ל"פשוט מבשלת", החלטתי ליצור לכם הדרכה קלילה וכיפית להכנת משטח להנחת קפה\תה עשוי מחרוזי גיהוץ. פחות משעה עבודה ויש לכם תחתית לספל, שתשתלב נפלא עם פרוסה מעוגת "קשת בענן" של רחלי (מתכון, כאמור, כאן). תהנו!
DIY- Rosette Tutorial / Sukkot Decoration
כשאני חושבת על קישוטים לסוכה, אוטומטית עולים לי לראש מגוון של קישוטים צבעוניים ומנצנצים וציורים תלויים של ארבעת המינים. ועם זאת, כשניגשתי להכין הדרכה לקישוטי סוכה, רציתי להכין קישוט ש"יחזיק" מעמד יותר מכמה ימים ולמעשה, כזה שניתן להכין כל השנה ולא רק בסוכות. אז חשבתי כמה ימים ולבסוף החלטתי שהדרכה איך ליצור רוזטה (Rosette) מנייר היא לא רק חגיגית מספיק בשביל החג, אלא גם ורסיטילית מספיק בשביל ליצור אותה לאורך כל השנה ולמגוון אירועים (חתונות, ימי הולדת, מסיבת רווקות וכו').
כמו בכל קישוט, יש דרכים רבות ליצור את הרוזטה ומגוון סגנונות; ניתן ליצור רוזטה "קלאסית" (כפי שאסביר היום), רוזטה עם שוליים מיוחדים (בקרוב הדרכה!), רוזטה בקומות ועוד. אבל כדי לא להקדים את המאוחר, נתחיל בבסיס.
My Favorite Picks On Pinterest This Week
כבר כתבתי בעבר על ההתמכרות (ההולכת וגדלה) שלי לפינטרסט. במהלך היום, אני משתדלת שלא "לאתגר" את עצמי ומאפשרת לי לטפח את ההתמכרות החדשה רק בלילות, לפני השינה. השבוע הגעתי ל-100 לוחות (Boards) ועברתי את ה- 2,000 הנעיצות (Pins) ועדיין, אני מרגישה, שעוד לא ראיתי כלום. לפני שפינטרסט היה קיים, הייתי נוברת באתרים שונים ומשונים ברחבי הרשת, בתקווה למצוא תמונות יפות שיעניקו לי השראה. כשהייתי מוצאת כמה, הייתי שומרת אותן בתיקיות על גבי תיקיות במחשב הישן והלא-מתפקד שלי והן תמיד "הלכו לאיבוד" בדיוק כשחיפשתי אותן. ואז הגיע פינטרסט לעולם וחסך ממני שעות של כאבי ראש בחיפוש אחר תמונות השראה. התפעול של האתר הוא כל-כך פשוט ומהנה, שממש קשה שלא להתמכר.
אני שואבת המון השראה מהתמונות שאני נועצת ואני נהנית לחזור ללוחות ישנים, להתבונן בתמונות שנעצתי לפני כמה חודשים ולראות מה אהבתי אז ומה עניין אותי באותם ימים. אני גם לומדת המון על טכניקות צילום, תאורה, קומפוזיציה וכו' דרך התמונות באתר. השבוע התחלתי להעלות הפקות מקוריות של אמה ואני מקווה שעם הזמן גם התמונות שלנו יינעצו בלוחות של אחרים. וגם אם לא, לא נורא. הרי הכיף האמיתי, בעיניי לפחות, הוא היכולת לעבור על מלאי בלתי-נדלה של תמונות יפות ומעוצבות-כהלכה, שפשוט עושות שמח בעיניים ומחממות את הלב. והנה דוגמאות לכמה מהן:
אז מה אהבתי?
Ten Things That Happened This Year
כמו
בכל שנה, גם היום אני ניצבת מול דף לבן ומנסה לעשות "סיכום שנה". למען האמת, מכיוון שאני כותבת במהלך כל השנה (בין אם זה ביומן שלי או בבלוג, אין זה
משנה), זה קצת מרגיש שאני מהרהרת בשנה שלי עוד לפני שהיא חולפת. ועם זאת, יש משהו
ב"סיכום שנה" שהוא כל-כך ברור ומוחלט, שקשה לי לוותר עליו וגם השנה
אכתוב על השנה שהיתה לי ומה קרה בה. מה אומר? אני אדם של הרגלים קטנים ומהרגלים,
כידוע, קשה להשתחרר. על-כן, אני מגישה בפניכם את עשרת הדברים החשובים שקרו השנה:
הקמתי
את "אמה יודעת"- הבלוג של אמה הוקם אחרי חודשים של מחשבה ותכנון, ביחד עם חברתי הנפלאה סימה לנדא, מתוך רצון שלי יהיה מקום לכתוב על תחומים שמעניינים אותי ולסימה יהיה מקום להראות את כשרון הצילום המדהים שלה. מאז יצרנו לא-מעט הפקות אופנה משותפות והיד עוד נטויה. "אמה יודעת" נוצר במקור כאתר (אשר על העיצוב שלו ישבתי חודשים ארוכים) אך לבסוף, הוא נגנז בברוטליות והוחלט להפוך אותו לבלוג. הוא הושק בערב ראש השנה תשע"ג ומאז עבר שינויים ותהפוכות, הן מבחינה עיצובית והן מבחינת הקונספט. אני מאחלת לבלוג שהוא ימשיך להתפתח ולהתעצב וכמובן, לצבור עוד ועוד קוראים. זה הזמן גם להזמין אתכם לעשות לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג וכך להתעדכן בפוסטים חדשים. פשוט לחצו כאן.
סיימתי את לימודיי- לאחר שסיימתי את התואר הראשון באמנות (מאוניברסיטת תל-אביב), עשיתי מכינה בפסיכולוגיה לקראת תואר שני בטיפול באמנות. במשך כמה חודשים אינטנסיביים מאוד למדתי במהלך היום פסיכולוגיה (ב"סמינר הקיבוצים") ובערבים הייתי הולכת לשיעורי ציור ופיסול עד הלילה. זו היתה תקופה מתישה ואני שמחה מאוד שהיא נגמרה. מאז החלטתי לא להתחיל ללמוד לתואר שני, אלא להתמקד בעבודה. וזה מוביל אותי לדבר השלישי שקרה השנה-
הקמתי את "ילדת יומולדת"- אני מודה שמעולם לא חשבתי להפוך לעצמאית. כל חיי הייתי בטוחה שאעבוד כמעצבת שכירה באיזה סטודיו קטן וביתי לעיצוב גרפי. עד עכשיו אני לא יודעת איך הגעתי להיות בעלת עסק. אמנם זעיר, אבל עסק. משלי. זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש. את "ילדת יומולדת" הקמתי אחרי שקיבלתי המון מחמאות על העיצובים שלי, מחברים (קרובים ורחוקים) ומשפחה, שהצהירו בפניי שהם היו משלמים עבור אלבום מעוצב או ערכת מתנה בהתאמה אישית. שתיים מהעבודות הראשונות שהכנתי, שגרפו הרבה מחמאות (להפתעתי ולשמחתי הרבה) בקרב חבריי ומכריי, הופיעו כאן בבלוג- ערכת המתנה שהכנתי לאיתי, בעלי, והאלבום המעוצב שהכנתי לטיול לברצלונה. מאז יצרתי עוד אלבומים, מכרתי מוצרים (כמו למשל כרטיסי ברכה וכרטיסי הושבה), הכנתי ערכות מתנה ואיירתי הזמנות לחתונה. אני שמחה על הצעד העצום (והמפחיד!) שעשיתי ואני מאמינה שהשנה העסק ימשיך להתפתח, בעיקר מבחינה שיווקית אבל גם מבחינה קונספטואלית. אני מסתכנת בלהצטייר רגשנית-מדי, אבל עם כל לקוח חדש שמגיע אליי, אני מקבלת צוהר לעולם שלם שנפתח עבורי וזה תמיד מרגש מאוד. אני מאחלת לעצמי שהשנה "ילדת יומולדת" תתפתח לכיוונים חדשים ומעניינים. יש הרבה פרוייקטים מרתקים (ממש!) על הפרק, ובזמן הנכון אדאג לספר לכם עליהם גם פה. בנתיים אתם מוזמנים להיכנס לאתר הרשמי של "ילדת יומולדת" (אשר עתיד לעבור מייקאובר רציני בחודש הקרוב אז שווה לעקוב) או לעשות לייק לדף הפייסבוק .
DIY- Happy New Year Greeting Card Tutorial- Part Three
ועכשיו לעניינו: הפעם אלמד אתכם איך להכין כרטיסי ברכה בשימוש עם חרוזי גיהוץ (מאנגלית: Hama Beads), אך לפני שאני מתחילה, עליי להודות אישית לאיריס פוגל בן חמו מהבלוג הנפלא Colourful Way, שבזכותה הוצאתי את חרוזי הגיהוץ מהבוידעם וחזרתי ליצור איתם אחרי הפוגה של כמה שנים טובות. בפוסט הנוכחי אראה לכם שני סוגים של כרטיסים שהכנתי באמצעות חרוזי הגיהוץ- שניהם קלים לעשייה ומאוד מהנים!
DIY- Happy New Year Greeting Card Tutorial- Part Two
כפי שאמרתי בפוסט הקודם, גם הפוסט הנוכחי (והבא אחריו) יעסוק בכרטיסי ברכה בעבודת יד, אבל בטכניקות אחרות. הטכניקה שנעסוק בה היום היא קולאז' (Collage), טכניקה שאהובה עליי מאוד בגלל שהיא כל-כך כיפית. בניגוד לרישום קלאסי, היא לא דורשת דיוק או ניסיון, ובניגוד לצבעי שמן, היא לא דורשת שום ידע מוקדם (למשל בהצללות או בבניית צבע) אלא אומרת, למעשה, 'בוא כמו שאתה וכבר נסתדר מצוין'. בנוסף, טכניקת הקולאז' יכולה להיות מאוד מרגיעה (אני אוהבת לשים מוזיקה ופשוט להיעלם בתוך היצירה) והכי חשוב- היא מצריכה חומרים שיש בכל בית. זה יתרון עצום בעיניי.
אז אחרי שמנינו את כל היתרונות (ואני מקווה שהלהבתי אתכם מעט) אפשר להתחיל!
DIY- Happy New Year Greeting Card Tutorial- Part One
בכל שנה בתקופה הזו, אני אומרת שהפעם אכין כרטיסי ברכה לשנה החדשה ואשלח למשפחה וחברים. ובכל שנה, התאריך עובר, ערב חג מגיע והכרטיסים שוב נותרים בגדר רעיון. השנה אמרתי- לא עוד! שינסתי את מותניי, התיישבתי ליד השולחן והתחלתי לעבוד. הרי מה יותר מרגש מלקבל כרטיס ברכה בדואר, כמו פעם? נכון, זה דורש השקעה מסוימת, אבל אם הילדים שלכם דבוקים לטלוויזיה כל החופש, תודו שזה יכול להיות מרענן להוציא להם את הראש מהמסכים לשעה-שעתיים וליצור איתם ביחד כרטיסי ברכה בעבודת יד. מניסיון אישי שלי, אחיינים שלי משתפים פעולה ברצון לכל גחמה יצירתית שאני מציעה להם. את הכרטיסים שאציג הפעם אפשר ואפילו כדאי ליצור עם הילדים! אך שימו לב: יש חלקים שמחייבים השגחת הורה ויש פעולות שרק מבוגר יכול לבצע (לחתוך, למשל, בסכין יפנית או במספריים חדים).
מכיוון שמדובר בפוסט הדרכה (DIY) הוא יהיה מעט ארוך ויהיו בו הרבה תמונות, כדי להמחיש את כל השלבים להכנת הכרטיס. על-כן, החלטתי לא להעמיס עליכם וחילקתי את ההדרכה לשלושה חלקים נפרדים: הפוסט הנוכחי הוא על כרטיסי ברכה עם החתמה (Stamping) והוא נחשב לדרגת קושי קלה, מה שהופך את ההכנה של הכרטיס למצוינת עבור ילדים ומתחילים. אני אשאיר אתכם במתח לגבי הכרטיסים האחרים שיופיעו בפוסטים הבאים, כדי שיהיה לכם למה לחכות...
Skylar Grey- Don't Look Down Album Review
לאחרונה החלטתי שהגיע הזמן לפרסם את המגזין גם באינטרנט. מבחינתי זו היתה החלטה אמיצה, אחרי שנים שחשיפה נתפשה בעיניי כאיום שצריך להתגונן ממנו. אבל האהבה למוזיקה לא פחתה והרצון לכתוב עליה נותר מוחשי וקיים. את הגליון האינטרנטי הראשון של מגזין "גחליליות" המחודש אני אפרסם לקראת אוקטובר, אבל עד אז, אני לא יכולה להתאפק והנה אני מגישה בפניכם את הסקירה שלי לאלבום החדש של סקיילר גריי, "Don't Look Down", שיצא בחודש שעבר.
Explore- Finding The Beauty in Every Aspect of Life
?What's in the bag
אני אוהבת שהכל מסודר בתוך התיק ושאני לא צריכה להפוך אותו או לפזר את תכולתו על השולחן (או יותר גרוע- על ספסל ברחוב), בשביל למצוא את הליפסטיק שלי. על-אף שכמות הארנקים שיש איתי בתיק עוברת את גבול ההיגיון, מצאתי שזה הסידור הנוח ביותר בשבילי. ועם זאת, אני בוחרת מה לקחת לפי הצורך והמקום אליו אני הולכת. אז מה יש לי בתיק?
Four Items to Make You Look Fabulous at Dinner
ביום שבת האחרון, ה- 1 לחודש, חגננו בעלי ואני יום נישואים שני. החלטנו לתבל קצת את המסורת ("כרמא", עין-כרם, מסעדה מדהימה שאנחנו חוגגים בה כל שנה מאז שהכרנו) והלכנו לארוחת ערב חגיגית עם כל המשפחה של בעלי ברוסטיקו ברחוב רוטשילד בתל-אביב. לכבוד המאורע המשמח, בחרתי באאוטפיט חגיגי אך לא מגונדר יתר על המידה. בשביל לא לחטוא במשקיענות-יתר, התמקדתי בארבעה פריטים בלבד: שמלת-חולצה עם הדפס בולט, חגורה משלימה, נעלי עקב קלאסיות ואקססוריז שאי-אפשר להתעלם ממנו. זה הכל!
Seating Cards Tutorial
חג הפסח נמצא במרחק של ימים ספורים מאיתנו וכמו בכל שנה, טירוף הסידורים וההכנות בשיאו. השנה אנחנו עושים את החג אצל המשפחה של בעלי ולשמחתי הרבה, גם הוריי מצטרפים לארוחת החג וזה כשלעצמו אירוע משמח (וגם חוסך ממני ומבעלי כאבי ראש סביב השאלה האימתנית- אצל מי עושים את החג השנה?). מכיוון שאינני יכולה לעזור הרבה במטבח (לצערי לא ירשתי מאמי את ידי הקסם שלה כשזה נוגע לבישול) אבל לעצב אני יודעת, החלטתי להכין את כרטיסי ההושבה. עיצבתי שני סטים, שניהם עשויים בעבודת יד.
רוצים לדעת איך הכנתי את הכרטיסים?
רוצים לדעת איך הכנתי את הכרטיסים?
!Welcome Spring
האביב בפתח וזו הזדמנות נפלאה לכתוב על העונה האהובה עליי! אבל לפני שנתחיל, וידוי קטן: פעם לא אהבתי את האביב. כל חיי הייתי ילדת-חורף מושבעת, וככל שהטמפרטורות צנחו, ככה הייתי מאושרת יותר. אהבתי שלוליות ובגדים עבים וכבדים, פינטזתי על המרקים של אמא ועל המעילים שמחכים לי בבוידעם, ולמעשה חיכיתי לחורף כל השנה ולא ממש ייחסתי משמעות ליתר עונות השנה.
אבל אז קרה הדבר, והתאהבתי; התאהבתי באביב, בפריחה המדהימה, במזג-האוויר הנוח והחופש האופנתי שמתלווה אליו, במוזיקה שהפכה לשמחה יותר, בגוונים הבהירים שצבעו את הרחוב, בניחוחות המשגעים של הפרחים. התאהבתי, ומאז אני מוצאת את עצמי מחכה בכל שנה לאביב ולאינספור ההזדמנויות שהוא מביא עמו. אין זה מפתיע, איפוא, שהפקת האביב היא פרוייקט מרגש עבורי. אז נתחיל?
!Honey, The Weather's Gone Crazy
הרעיון לפוסט הנוכחי עלה במוחי כששמעתי היום בבוקר את דני רופ מבשר על התחזית היומית. מי ששמע אותו, כמוני, ודאי לא הופתע לשמוע אודות הסלט האקלימי שממשיך איתנו גם השבוע; מותק, מזג האוויר השתגע! ונעבור לתחזית: גם היום יהיה חמים לעונה, אבל בערב ייתכן טפטוף קל, ומחר בצהריים שוב יעלו המעלות ויהיו גבוהות יחסית לחודש פברואר אשתקד, אבל בערב, שומו שמיים, שוב ירד גשם, בעיקר בפנים הארץ. או במישור החוף? מה זה משנה. העיקר שבסופ"ש יהיה שמשי יותר מהרגיל. אה, לא? אבל רגע, איך לעזאזל מתלבשים לעבודה במזג-האוויר-הבלתי-אפשרי-בעליל הזה? לקחת מעיל? לוותר על מגפיים? צריך בכלל מטריה? כל-כך הרבה שאלות, ובצדק. ישראל ידועה מאז ומעולם כארץ נטולת-חורף-אמיתי, ורוב חודשי החורף פה מרגישים כמו סתיו אחד ארוך ומעיק, אבל במעברי אקלים חדים כמו אלו שמתרחשים בשבועות האחרונים, עדיין לא נתקלתי (אבל יכול להיות שנהייתי סנילית, אחרי הכל- עוד פחות מחודש אני שוב מזדקנת בשנה). רגע אחד אני יוצאת החוצה עם חולצה דקה וכפכפים (ומפנטזת על חוף הים ולימונדה קרה) ורגע אחרי אני יושבת בבית עם צעיף ושני סוודרים (ומפנטזת על מרק האפונה המפורסם של אמא). קיצור, מדובר בכאב ראש אופנתי לא קטן, אבל הפתרון הוא די פשוט: ותרו על מגפיים, קנו מטריה מתקפלת, דחפו צעיף מחמם לתיק, לבשו חולצה ארוכה דקה ומעליה עליונית מחממת (כזו שאפשר להוריד בכל רגע) וזהו, אתן מוכנות לצאת החוצה אל העולם. כמובן, אל תשכחו לשדרג את המראה עם אקססוריז יפה ואיפור עדין. בהצלחה!
אמה.
Rachel's Album
לאחרונה התבקשתי לעצב אלבום
חגיגי לכבוד יום הולדתה ה- 60 של רוחל'ה, אישה מקסימה ולבבית, וכמובן שנעניתי
בחיוב! העבודה היתה מהנה כל-כך; ישבתי בסטודיו הקטנטן שלי בבית ומילאתי את השעות
במוזיקה טובה, בתה מתוק ובהמון חומרי יצירה נפלאים, ופשוט העברתי שעות
מהנות של עבודה. התוצאה לפניכם:
הירשם ל-
רשומות (Atom)